יוסף רוזנצווייג הוא ישראלי שאוהב את מולדתו. ביתו בתל אביב. סבו וסבתו עלו מגרמניה לפלשתינה לפני מלחמת העולם השנייה. אמו חווה היא גיבורת מלחמת השחרור. אהובתו מהתיכון, דינה, היא משוררת, בת להורים ניצולי שואה. יוסוף שארארה הוא ישראלי שאוהב את מולדתו. ביתו בעכו. אביו עזורי הוא ערבי ליד עכו, חוקר נודע של תולדות הסכסוך הערבי-ישראלי, פעיל במפלגה הקומוניסטית. דודיו גורשו ב- 1948 ומתגוררים בגדה המערבית, בירדן ובביירות. דודו של אביו היה בעל אדמות עשיר וסייע לתורכים. אהובתו ליילה היא שחקנית ערבייה, פעילה פוליטית. יוסף ויוסוף הם אותו אדם. חווה היהודייה ועזורי הערבי התאהבו והתאחדו בקשר גורלי כנגד כל הסיכויים. בנם יוסף, פרי אהבתם, נידון לחיים של שניוּת וניכור מתמידים. במאבקו הנואש להשתייך, להתקבל, להכיר את עצמו, הוא נאלץ לחיות בזהות כפולה. בשיאו של המאבק הזה אין לו ברירה אלא לברוח מן הארץ ולחיות בגלות, הרחק מיקיריו. משם הוא מגולל את תולדותיו בגעגועים. ואולי עוד יוכל לשוב ולמצוא את מקומו?